Phở Gia Truyền Bát Đàn
Michelin Bibהתור הקלאסי ל-phở בקר. מזמינים, משלמים, ולוקחים את הקערה לבד לשרפרף.
כל מה שאורחים שואלים אותנו בקבלה שוב ושוב: איפה לאכול, כמה זה אמור לעלות, איך לא לצאת פראיירים, ואיך לעזאזל חוצים פה כביש.
Phở לארוחת בוקר, bún chả לצהריים, ולערב מה שמעלה עשן בפינת הרחוב. מזומן, שרפרפי פלסטיק, בלי חרטות.
התור הקלאסי ל-phở בקר. מזמינים, משלמים, ולוקחים את הקערה לבד לשרפרף.
שני מקומות phở צמודים. ב-Khôi Hói יש נתחים פחות נפוצים; ב-Lâm מגישים בצד ביצים ו-quẩy (בצק מטוגן).
Phở עוף. במרק, או יבש עם רוטב (phở trộn).
חזיר על הגריל, אטריות קרות, עשבי תיבול ורוטב לטבילה. תוסיפו nem (אגרולים עם סרטן).
חזיר שנצלה על פחמים לפי הזמנה. הבחירה של המקומיים, רק בצהריים.
בשביל ה-bánh mì הראשון, הכי קל: תפריט באנגלית, מילוי נדיב, ומקומות ישיבה מעבר לכביש במספר 30.
מנה אחת מאז 1986: בקר, אטריות, בוטנים ובצל שאלוט מטוגן. מערבבים הכול.
אורז דביק עם תוספות מלוחות. לארוחת בוקר, או אחרי ה-bia hơi.
גלילי אורז מאודים, רכים כמו משי. תזמינו את הגרסה עם ביצה עלומה.
דג בכורכום שמטגנים עם שמיר ממש על השולחן. זו ארוחת הפינוק.
השולחן של אובמה ובורדיין. "קומבו אובמה" זה bún chả, אגרול פירות ים ובירה.
פה נולד קפה הביצה (cà phê trứng). חלמון מוקצף על קפה חזק. קינוח בכוס.
אותה משפחה כמו Giảng. מדרגות תלולות עד לחדר קטנטן וישן מעל האגם.
Cà phê muối: קפה מתחת לקצפת מלוחה. נשמע מוזר, אבל עובד.
הגדולים, המוזרים, וזה שממש מאחורי הבניין שלנו.
משישי בערב ועד חצות של יום ראשון, הרחובות סביב האגם נסגרים לתנועה ומתמלאים במשחקים, מוזיקה וריקודים.
גשר ברזל מ-1902 מעל הנהר האדום. תלכו עליו עם שחר, כשרכבות מקרקשות לידכם. לא עולים על המסילה.
חוצים את גשר Thê Húc האדום אל מקדש על האגם. את הכרטיס קונים לפני שעוברים.
שוק הסיטונאות הגדול של Hà Nội, תחת קורת גג אחת. הכול, בזול, ברעש. תתמקחו.
מ-Hàng Đào ועד Đồng Xuân: בגדים בזול, נשנושים, המונים, מוזיקת רחוב.
רשמית אסור להיכנס, אבל בתי הקפה עדיין פתוחים. אפשר להגיע רק כלקוחות של בית קפה: מתיישבים, נשארים לשבת, ואף פעם לא עומדים על המסילה. המשטרה סוגרת את המקום לפעמים.
ה-"Hanoi Hilton": תאים מהתקופה הקולוניאלית הצרפתית, והסיפור של שבויי המלחמה האמריקאים.
האוניברסיטה הראשונה של וייטנאם, נוסדה ב-1070. חצרות שקטות וצבי אבן.
רק בבקרים, סגור בימי שני ושישי. כתפיים וברכיים מכוסות, בלי כובעים, שקט מוחלט.
50 דקות של בובות שרוקדות על המים. תיירותי, ועדיין אין דבר כזה בשום מקום אחר.
הפגודה הכי עתיקה ב-Hà Nội, על אי קטן באגם המערבי. תגיעו קצת לפני השקיעה.
54 הקבוצות האתניות של וייטנאם, ובחוץ בתים בגודל אמיתי שאפשר להיכנס אליהם.
קילומטרים של חומת סוללה מכוסה אריחים, שנבנתה לכבוד יום ההולדת ה-1,000 של Hà Nội. הקטע הכי קרוב ממש לידנו.
Bia hơi זו בירה טרייה שמבשלים באותו בוקר ומוכרים בכוס בגרושים. היא נגמרת, וזה כל העניין.
הדבר הכי שימושי ללמוד ב-Hà Nội. תסתכלו עליה.
אספנו מפורומים של מטיילים, מעיתונים ומהקבלה שלנו.
הולכים לאט ובקצב קבוע. לא רצים, לא עוצרים, לא צועדים אחורה. האופנועים פשוט עוקפים כל מי שהולך בצורה צפויה.
תשתמשו ב-Grab, Xanh SM או Be. המחיר נקבע לפני הנסיעה. בגשם ובשעות העומס המחירים קופצים.
תזמינו את המונית שלנו מהשדה לפני הטיסה: 300k ביום (08:00–17:00), 350k בלילה, עד הדלת שלנו. תשלחו לנו את מספר הטיסה ב-WhatsApp.
תקנו אצלנו בקבלה: 300k לחודש גלישה, ונעזור לכם להפעיל אותו. תביאו דרכון; ברישום יש עכשיו גם סריקת פנים קצרה.
אוכל רחוב זה רק במזומן. רוב הכספומטים לוקחים ~50–80k עמלה על משיכה, אז עדיף למשוך יותר ופחות פעמים. כשהכספומט מציע להמיר, תמיד תבחרו VND. אפשר להחליף כסף גם אצלנו בקבלה.
באוכל רחוב לא מצפים לטיפ. במסעדות עם ישיבה מעגלים למעלה; 10–20k לנהג שעזר לכם.
נורמלי בשווקים ובדוכנים: מתחילים בערך מחצי, ואם לא מסתדר הולכים בנימוס. לא בחנויות עם תגי מחיר.
כתפיים וברכיים מכוסות. כובע מורידים. נעליים מורידים איפה שרואים ערימה שלהן.
אוקטובר–נובמבר ומרץ–אפריל זה הזמן הכי טוב. דצמבר–פברואר אפור ולח, לפעמים מתחת ל-10°C: תביאו מעיל. מאי–ספטמבר 30–35°C עם סופות.
לא שותים מהברז. רק מים בבקבוק או מסוננים.
כדי לרכוב באופן חוקי צריך רישיון אופנוע מהבית ועוד רישיון נהיגה בינלאומי (IDP) לפי אמנת 1968. רוב הרישיונות הבינלאומיים מארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה (אמנת 1949) לא תקפים. הקנסות 2–4 מיליון דונג, והביטוח הרבה פעמים לא משלם. בטיולים שלנו יש נהגים.
תחזיקו אותו בצד הרחוק מהכביש. חטיפות מאופנועים חולפים הן הסיכון העיקרי פה; פשיעה אלימה נדירה.
ראש השנה הירחי יוצא ב-6 בפברואר 2027. בערך בין 4 ל-10 בפברואר הרבה מסעדות משפחתיות סגורות והאוטובוסים מתמלאים. תזמינו מוקדם: אנחנו מוכרים כרטיסי אוטובוס בקבלה.
אף אחת מהן לא מסוכנת. כולן מעצבנות.
מתחילים לצחצח לפני שהסכמתם, ואז מבקשים הון. תגידו "không" ותמשכו את הרגל.
תמונה "בחינם" עם מוט הכתף, ואחר כך פירות בפי עשרה מהמחיר.
"50k" הופך לשעה, לאדם, או לדולרים. תסגרו מראש מחיר, מסלול, זמן ומטבע, ותחזרו על זה בקול.
בעיר תשתמשו ב-Grab או Xanh SM, אף פעם לא בבחור שניגש אליכם. מהשדה, תזמינו מראש את המונית שלנו ותחסכו את המיקוח.
השטרות של 500k ושל 20k שניהם כחולים; 100k ו-10k נראים דומה. תגידו את הסכום בקול כשאתם משלמים.
תשאלו "bao nhiêu tiền?" לפני שמזמינים, ותבדקו את החשבון. מגבונים לחים יכולים לעלות כמה אלפי דונג.
אם זה הרבה מעל זה, תחייכו, תגידו "đắt quá!" ותמשיכו הלאה.
תלחצו על כרטיס כדי להפוך אותו. תלחצו על הרמקול כדי לשמוע איך זה נשמע בווייטנאמית.
את אלה אנחנו מזמינים בקבלה, עם עזרה באנגלית בדרך.