כמה ש-Hà Giang אפורה, ככה פה ירוק: נהרות בצבע ירקן, גבעות קארסט מתגלגלות, כפרים של בני Tày ו-Nùng והרבה פחות תיירים. הכוכב הוא Bản Giốc, מפל שנופל במדרגות לכל רוחב נהר הגבול, ורפסודות במבוק מקרבות אתכם עד שמרגישים את הרסס. מסביב: מערות, מעברי הרים, והר עם חור שעובר דרכו מצד לצד.
בערך 300 מטר רוחב, במדרגות, על נהר הגבול. רפסודת במבוק לוקחת אתכם עד לרגלי המפל.
מערת גיר גדולה ליד המפל, עם שבילים מוארים.
הר עם חור טבעי ענק ליד הפסגה, ומסביב שדות אורז.
סרפנטינות עם נוף על העמק, בדרך למפל.
כפר Tày של בתי אבן על כלונסאות, בני כ-400 שנה.
שרשרת של אגמי הרים בצבע ירקן שמחוברים מתחת לאדמה.
המחבוא של Hồ Chí Minh מ-1941, ליד נחל כל כך צלול שהוא נראה צבוע.
יומיים עם אוטובוס לילה הלוך וחזור? זה עובד. רואים את Bản Giốc ואת המערה, ולא הרבה מעבר.
תוסיפו את אגם Ba Bể: שייט על אגם המים המתוקים הטבעי הכי גדול בווייטנאם, מערה ששטים דרכה ולילה בבית על כלונסאות.